דף הבית

חדשות

 

תמונת השבוע

לחץ על מנת להגדיל 



סרטון מחזור ט"ו

הלימודים ממבט של בוגר מכינה



שלום לכולם,

כבר מלא זמן שבא לי לכתוב משהו אבל פשוט לא עולה לי מה. בא לי לשתף אתכם עם הדברים שעוברים עליי, עם מחשבות שיש לי, עם חוויות, ואני לא יודע איך.

בא לי להתעורר לצלילי השיר "עוד לילה עבר" ולהתבאס ,כי זה אומר שהגיע התור של החדר שלנו להיות תורנים והשעון של בועז מצלצל.

אני מתהפך לצד השני ומתעלם, מתן לידי עושה אותו דבר, בכל מקרה אני יודע שעוד רגע בועז יכנס להעיר אותנו, אז אנחנו קמים ויורדים לחדר אוכל, גם אריאל איתנו, ואנחנו מתחילים לחתוך ירקות.

לאט לאט פרצופים עייפים מתחילים להגיע, דן, שוסטר, כל המשקימי קום למיניהם. ובינתיים , למעלה, אדם אחד מתעורר משעונו המעורר, מתהפך לצד השני, ואז נזכר- שיט! אני חנת"ר היום. אז הוא קם ומתחיל לעבור בין החדרים, "יאללה תקומו, צריך להגיע לכיתה".

 ואז מגיע ה"בוקר טוב", ומישהו מעביר משהו על שוקולד או קפה או כל דבר שלא חופר יותר מדי על הבוקר.. וככה היום ממשיך.

משיעור לשיעור, משיחת קבוצה למליאה, לתריסריון, למשברים אישייים כאלה ואחרים, לשטויות של איתמר וסיגריות עם שושי ומשחקי פוקר בלופט... כשאני חושב על זה, אם יש דבר אחד שאני הכי מתגעגע אליו, זה השיגרה.

זה העובדה שהמכינה הייתה השיגרה. זה שלקום בבוקר במעיין ברוך הרגיש טבעי, שלשבת בשיעורים עם מרצים אדירים כמו דודו או איני או מיכה שלוי (כשהוא לא כעס עלינו יותר מדי) היה מובן מאליו, זה שההשביל ריצה הרגיל שלך הוא ההיקפי של הקיבוץ, זה שידענו שכל חודש יש ערב של הספרנית, ומה שזה באמת אומר זה שיש עוגיות עם תה וחלב.

אני רק מתחיל להבין כמה בר מזל אני, שלשנה שלמה זכיתי לשיגרה כזאת, זכיתי לשיגרה של אנשים כלכך נדירים ואיכפתיים, שאיתם אתה יכול פשוט להיות עצמך, לא משנה מי אתה.

 השבת ישבתי כמה שעות ועברתי על שקית מלאה בדפים מהמכינה. בין כל הדפים מהשיעורים וכל הערימות של צילומים מהשיעורים של אלחנן שילה, מצאתי גם כל מיני פתקים שהעברנו בשיעורים, פתקים של גמד ענק, איחולים לימי הולדת. כל הדברים הקטנים שנוטים לשכוח ברצף הזמן.

בין היתר מצאתי גם מאמרים שאספתי לקובץ מאמרים, והרגשתי לראות לאיזה גובה הרשנו לעצמנו לחלום. משהו שאבא שלי פעם אמר לי ושמאז אני לומד תמיד, זה שכל דבר שאתה לא חי אותו למשך זמן מסויים, מת מעצמו. החיים דינאמיים ומה שסטטי, מתנוון.

בזמן המכינה התעסקנו בצורה מתמדת בחיי קבוצה, בהתנדבות, במדינה, בלחלום. עכשיו כשהדברים האלה נמצאים לרוב לצד הדרך ולא חלק מחיי היום יום, הם מתנוונים.

ואולי לכן הלהבה הזו שהייתה, קצת דועכת, פשוט כי החיים כרגע הם הצבא (לרובנו).

אני כבר שלושה חודשים לא עם הצוות שלי, בגלל שיצאתי למכי"ם. איך שעזבתי את המסלול פתאום נפל עליי כלכך הרבה זמן פנוי, זמן לחשוב. פתאום שמתי לב כמה שנעלמתי לעצמי בשנה האחרונה.

מאז אני בתקופה של מלא בירור עצמי, חיפוש עצמי. אני שואל מלא שאלות ולא יודע תמיד מה לענות. היו רגעים יותר טובים ורגעים פחות טובים. אפשר לומר שאני משקם איזה צד בי שנזנח, מחייה משהו שהתנוון. ועם זה אתם נמצאים במחשבותיי הרבה.

אני רוצה לאחל, אולי קצת באיחור, שתהיה לכולכם שנה נהדרת, מלאה בחוויות וחשבון נפש אמיתי, בעשייה, בפגישת אנשים טובים, חדשים וישנים.

לאלו שעוד בצבא, שתשכילו להפיק מהתקופה המיוחדת במינה הזו את כל מה שאפשר ולא לבזבז אותה בציפייה לשחרור, חיים רק פעם אחת ואין רגע שכדאי "להעביר בו את הזמן".

ולאלו שכבר השתחררו, עכשיו כשאחריות החיים הבוגרים נופלת עליכם, שתשכילו בתוכה לשמור על מה שבאמת חשוב, שלא יתנוון.

באהבה עמוקה, שלכם תמיד – אלחנן לואיס

כניסת משתמשים
שלום #username#
כניסה
משתמש חדש

 

מכינה קדם צבאית מעין ברוך © 2010 | Privacy Policy

על המכינה | החוויה הלימודית | התנדבות בקהילה | ההויה הקבוצתית | החיבור לנופים ולטבע | מידע לנרשמים | תרומות ותמיכה | בוגרים | צור קשר | שיעורים וחברותות | פרסומים שונים | קישורים | גלריות | כתבו עלינו | תכניות פעילות | מועצה אזורית גליל-עליון

עיצוב אתרים: סטודיו בהיר  |  הקמת אתרים: SEO-Media  | אתר בוגרים: Tivonet

Build your own website with Quickyweb! Quickyweb is much more than a web hosting provider. It is a complete website building and website hosting solution